התקנת כלים סניטריים דורשת התאמה לנקודות מים וניקוז, איטום נכון ובדיקת נזילות. כך עושים את זה נקי ומדויק.
מה חשוב לקחת מהמאמר
- התקנה טובה מתחילה בהתאמה לנקודות המים והניקוז הקיימות.
- אטימה לא נכונה סביב אסלה או כיור עלולה לגרום לריח ביוב ולנזילות.
- אחרי התקנה בודקים לחץ, ניקוז ונזילות לפני שסוגרים עבודה.
מה נכלל בכלים סניטריים
כלים סניטריים כוללים אסלות, כיורים, ברזים, ניאגרות, מקלחונים, סיפונים, ברזי ניל ונקודות ניקוז. כל אחד מהם מתחבר למערכת מים או ביוב, ולכן התקנה לא מדויקת יכולה ליצור נזילה, ריח או סתימה.
התאמה לפני התקנה
בודקים מרחקים, גובה ניקוז, קוטר צינור, מצב הקיר או הרצפה, לחץ מים וסוג החיבורים. אם מחליפים כלי ישן בכלי חדש, לא מניחים שהכל יתאים אוטומטית.
אסלות וניאגרות
באסלה חשוב לוודא אטימה טובה לחיבור הביוב, קיבוע יציב, כיוון מנגנון הדחה ובדיקת נזילות סביב הבסיס. ניאגרה סמויה דורשת גישה לשירות ומיקום מדויק של לחצן וחיבורי מים.
כיורים וברזים
בכיור בודקים שהסיפון מורכב נכון, שאין מתח על הצינורות, שהברז מקובע ושהמים מתנקזים בלי גרגור. אחרי ההתקנה פותחים מים בהדרגה ובודקים גם את החיבורים שמתחת לארון.
טעויות נפוצות
שימוש באטם לא מתאים, הידוק יתר, חוסר קיבוע, סיפון לא נכון או סיליקון במקום שבו צריך חיבור מכני. טעויות כאלה לא תמיד נראות ביום הראשון, אבל אחרי זמן קצר הן הופכות לנזילה או ריח.
